Previous slide
Next slide

דליות הן ורידים מורחבים המתבלטים מעל לפני העור (בשונה מורידי עכביש שאינם מורמים מעל פני העור). דליות בדרך כלל מופיעות ברגליים, אך יכולות להופיע גם בחלקים אחרים של הגוף.

גורמי הסיכון לפתח דליות, כוללים היסטוריה משפחתית של דליות,

גיל מתקדם, מין נשי, הריונות מרובים, השמנת יתר,

שינויים הורמונליים ועוד. דליות ברגליים יופיעו אצל כ-70% מהנשים ואצל כ35% מהגברים – בגילאי 60 ומעלה.

במרכז הישראלי לורידים ואסתטיקה,

הטיפול בדליות נעשה על ידי רופאים מומחים, בטכניקות זעיר פולשניות מתקדמות, ללא צורך בניתוח.


מה הן דליות?


דליות הן ורידים מורחבים המתבלטים מעל לפני העור (בשונה מורידי עכביש שאינם מורמים מעל פני העור). דליות בדרך כלל מופיעות ברגליים, אך יכולות להופיע גם בחלקים אחרים של הגוף.


בדומה לורידי עכביש, דליות הן ביטוי שכיח למידה מסוימת של אי ספיקה ורידית. במצב זה השסתומים החד כיווניים המצויים באופן טבעי בדפנות הורידים ונועדו להזרים את הדם בחזרה ללב, אינם מתפקדים כראוי. שסתומים אלו או נחלשו והתרחבו, מאפשרים לדם להאגר בורידי הרגליים ובאופן הדרגתי או חד, ורידים אלו מתרחבים ומתבלטים מעל לפני העור.


גורמי הסיכון לפתח דליות, כוללים היסטוריה משפחתית של דליות, גיל מתקדם, מין נשי, הריונות מרובים, השמנת יתר, שינויים הורמונליים (בעיקר בתקופה הטרום וסתית ובתקופת הבלות וכן לאחר שימוש בתחליפי הורמונים וגלולות למניעת הריון), עמידה או ישיבה ממושכת במשך שנים, קרישי דם וטראומה קודמת. דליות ברגליים יופיעו אצל כ-70%מהנשים וכ35% מהגברים בגילאי 60.


תסמינים שכיחים שמתלווים להיווצרות דליות ברגליים, כוללים: בצקות ברגליים, תחושת כבדות, עקצוץ, בעירה או פעימה, רגליים 'חסרות מנוח', התכווצויות שרירים, גרד, תחושת כאב עמוק או כאב שבא בגלים. במצבים הפחות חמורים, תסמינים אלו יופיעו בעיקר לאחר עמידה ממושכת או מאמץ גופני ואך עשויים להשפיע בצורה משמעותית על איכות החיים, בעיקר אצל נשים או גברים שתחום עיסוקם כרוך בעמידה ממושכת. בשלבים מתקדמים יותר של אי ספיקה ורידית, הביטויים של אי ספיקה ורידית עשויים לכלול כאבים ברגליים המופיעים גם במנוחה, שינויי צבע כרוניים של העור באזור הפגוע, נימול, תחושת קור או ירידה בתחושה בכפות הרגליים, דימום מהדליות והיווצרות כיבים.


לדליות יש נטייה להחמיר עם הזמן כאשר אינן מטופלות. הסיבה לכך היא שככל שהורידים מתרחבים, יעילות המסתמים הולכת ופוחתת, דם ממשיך להאגר בדליות ולהרחיבן וחוזר חלילה. ללא טיפול רפואי בדליות, מספרן והיקפן צפויים לגדול.


דליות ברגליים לרוב מהוות מטרד אסתטי או אי נוחות קלה בלבד ואינן מצב מסכן חיים. עם זאת, חשוב להבין שמאחר ודליות מהוות ביטוי לאי ספיקה ורידית כרונית, הן ימשיכו לגדול ולהתרחב כל עוד אינן מטופלות. דליות לא מטופלות עלולות לגרום למגוון של בעיות חמורות ולפגיעה באיכות החיים. החל בכאבים לאחר עמידה ממושכת בלבד, דרך כאבים כרוניים גם במנוחה, דלקת של הורידים המורחבים (Phlebitis), דימום מהדליות, פקקת ורידים עמוקים (DVT) עם סיכון לתסחיף ריאתי ולבסוף פגיעה רקמתית המתבטאת בהיווצרות כיבים ברגליים וסיכון לזיהום ואובדן הגפה.


בעבר הטיפול המקובל בדליות היה טיפול ניתוחי של הסרת ורידים. ניתוח זה בוצע בהרדמה איזורית (ספינלית או איפידורלית) או בהרדמה כללית ובמהלכו בוצעו חתכים לצידי הדליות דרכם הדליות נתלשו החוצה מהגוף. ניתוחים אלו הוחלפו כיום כמעט כליל במגוון טיפולים זעיר פולשניים הנחשבים לקו ראשון לטיפול בדליות ברגליים.

הטיפולים הזעיר פולשניים נועדו לאטום את הדליות מבפנים על מנת לאפשר להן להתנוון, להצטמק ולהעלם בהדרגה וכך הדם יופנה לזרום דרך ורידים בריאים בחזרה ללב.

אטימת הדליות מתבצעת על ידי הזרקה ישירה של חומרים ייחודיים (סקלרוזנטים) או באמצעים טרמיים (RF) הצורבים את דפנות הדליות ומובילים לאטימתן.

בחירת שיטת הטיפול: 

תלויה במספר גורמים כגון מיקום וקוטר הורידים ולכן מותאמת אישית לכל מטופל. טיפולים זעיר פולשניים אלו אינם

כרוכים בביצוע חתכים והם נעשים בהרדמה מקומית במקרה של RF או ללא הרדמה מקומית כלל במקרה של סקלרוזציה. טיפול בדליות ממוצע אורך כחצי שעה,

לעיתים יש צורך במספר פגישות טיפוליות על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. במידה וישנם כאבים קלים לאחר הטיפול, ניתן ליטול נוגדי כאבים כגון אקמול או אופטלגין.


אין תרופות טבעיות שהוכחו כיעילות במחקרים רפואיים. יש הממליצים על מריחת חומץ תפוחים, שמן קוקוס או ויטמין C, אך כאמור אין לכך ביסוס מדעי.


במרכז הורידים בישראל טיפול זעיר פולשני בדליות מתבצע על ידי רופאים מומחים במחלות כלי דם (רדיולוגים פולשניים או כירורג כלי דם). הטיפול נעשה באופן אמבולטורי במשרדי הרופאים.


בפגישת הייעוץ הראשונה תוזמני לאבחון והערכה רפואית של היקף הבעיה על ידי מומחי הורידים שלנו. תשאול התסמינים וההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית של איזור הדליות ושימוש באמצעי הדמיה כגון אולטרסאונד דופלר של מערכת הורידים השטחית והעמוקה, מאפשרים לרופא המטפל לאבחן בצורה נכונה את הבעיה ולבנות תוכנית טיפולית אישית. בהתאם לתוכנית שהוכנה תוזמני לביצוע הטיפול עצמו ובהמשך למספר ביקורות בהן ייבחנו תוצאת הטיפול.


ככלל מדובר בהליך בטוח עם שיעור ודרגת סיבוכים נמוכים. לאחר הטיפול ניתן לצפות לתופעות עוריות מקומיות זמניות כגון חבורות, אדמומיות ורגישות אשר לרוב חולפים בתוך מספר ימים. אצל חלק מהמטופלים עשוי להופיע כתם חום באזור הדליה שטופלה, אשר לרוב ייעלם בתוך שנה לאחר הטיפול.


במשך כשבועיים לאחר הטיפול מומלץ ללבוש גרבי דחיסה (בשבוע הראשון 24 ש' ביממה ובשבוע השני במהלך היום בלבד).


ככלל תהליך הריפוי הוא אישי וכל מטופלת תקבע מתי נכון עבורה לחזור לפעילות רגילה. אנו ממליצים לקחת מספר ימי חופש לאחר הטיפול, במיוחד אם עבודתך כרוכה בעמידה מרובה או במאמץ גופני.


הישנות הבעיה או הופעת דליות חדשות קורה אצל כ-

10-30% מהמטופלות, גם לאחר טיפול יעיל שבוצע כהלכה. מומלץ לבצע מעקבים ולטפל בשלב מוקדם בדליות חדשות.


במהלך ההריון ניתן לעבור בדיקה ראשונית ולקבל ייעוץ כיצד כדאי להתקדם. למרות שאין סיבה בטיחותית שלא לטפל בדליות במהלך הריון, ייתכן שנמליץ לחכות עד לאחר הלידה לאור שינויים הורמונליים ואחרים שעשויים להשפיע על מצב הדליות.


מומלץ לא לטוס במשך כחודשיים לאחר הטיפול כדי להפחית את הסיכון לפקקת ורידים עמוקים. ניתן לחזור לפעילות גופנית כאשר את חשה שזה נכון עבורך.