You are currently viewing דליות בהריון — מה מותר ומה אסור

דליות בהריון — מה מותר ומה אסור

SA
ד״ר שמעון ארונהיים
מנתח אנדווסקולרי ורדיולוג פולשני — בוגר Mount Sinai וקולומביה/NYP, ניו יורק. מייסד המרכז הישראלי לורידים ורופא בכיר במרכז הרפואי שמיר.
המרכז הישראלי לורידים
ד״ר שמעון ארונהיים — מנתח אנדווסקולרי ורדיולוג פולשני
📍 לילינבלום 17, תל אביב  |  מרכז רפואי שמיר, באר יעקב
📞 073-374-4040  | 
WhatsApp

הריון הוא אחד גורמי הסיכון החזקים ביותר לפיתוח דליות. עד 40% מהנשים ההרות מפתחות שינויים ורידיים משמעותיים במהלך ההריון — רובם נסוגים לאחר הלידה אך עשויים לדרוש טיפול אם נמשכים.

דליות בהריון — מה מותר ומה אסור

תשובה ישירה

דליות הן תופעה נפוצה בהריון עקב עלייה בנפח הדם ושינויים הורמונליים. גרביים תומכות והרמת הרגליים בטוחות לשימוש בהריון. טיפול פעיל נדחה עד אחרי הלידה, שכן ורידים רבים משתפרים באופן טבעי בחודשים שאחריה. החל משלושה חודשים אחרי הלידה ניתן לטפל בוורידים שגורמים לתסמינים ב-RFA או ב-EVLA בהרדמה מקומית בלי להפסיק להניק, ואילו סקלרותרפיה ו-VenaSeal נדחים עד אחרי הגמילה, אלא אם יש סיבה רפואית לטפל מוקדם יותר.

למה הריון גורם לדליות?

ארבעה מנגנונים מתכנסים במהלך ההריון:

  1. שינויים הורמונליים — אסטרוגן ופרוגסטרון מרפים את דפנות הורידים ומפחיתים את כשירות המסתמים
  2. עלייה בנפח הדם — נפח הדם הזורם עולה ב-40–50% עד הטרימסטר השלישי
  3. לחץ הרחם — הרחם המתרחב לוחץ על ה-IVC, מפריע לחזרת הדם מהרגליים
  4. נטייה גנטית — אם לאמא שלכן היו דליות בהריון, הסיכון שלכן גבוה יותר

ניהול בטוח במהלך ההריון

טיפול ורידי פעיל (זריקות, לייזר, RFA) אינו מבוצע במהלך ההריון. אמצעים בטוחים כוללים:

  • גרבי לחץ מדורגות — לבישה מהבוקר (לפני קום מהמיטה) עד השינה; דרגה 1 או 2 לפי החומרה
  • הליכה סדירה — 30 דקות יומיות שומרות על פעילות משאבת שרירי השוק
  • הגבהת הרגליים — בישיבה או שכיבה, הגביהו את הרגליים מעל מפרק הירך
  • הימנעות מעמידה ממושכת — הזיזו משקל מרגל לרגל

מתי לפנות לטיפול רפואי דחוף במהלך ההריון?

  • פלביטיס שטחית — כאב, אדמומיות וקשיות לאורך וריד — דורשת הערכה בהקדם ובדיקת דופלקס; הטיפול נקבע לפי הממצא, ובהריון לא מתחילים תכשיר אנטי-דלקתי או מדלל דם בלי הנחיה רפואית
  • פקקת ורידים עמוקים (DVT) — כאב פתאומי בשוק, לרוב עם נפיחות ברגל אחת — פונים מיד למיון; הפירוט בסעיף הבא
  • דליות וולווריות — נפוצות בהריון; שימוש בריפוד לחץ; בדרך כלל נסוגות לאחר הלידה

פקקת ורידים (DVT) בהריון ואחרי לידה — סימני אזהרה ומה עושים

סימני האזהרה העיקריים הם נפיחות פתאומית, נפיחות ברגל אחת, וכאב חדש בשוק או בירך. במצב כזה, בהריון או בשבועות שאחרי הלידה, פונים מיד למיון, לא למרפאה, ולא מחכים לתור.

מתי לפנות מיד למיון

  • רגל אחת התנפחה פתאום, או שיש בה כאב חדש, חום מקומי או אדמומיות — חשד לפקקת ורידים עמוקה (DVT). לא מעסים את הרגל ולא מחכים שזה יעבור.
  • קוצר נשימה פתאומי, כאב בחזה, שיעול דם או עילפון — חייגו מיד 101.
  • כאב ראש חזק, טשטוש או הבזקים בראייה, כאב חזק בבטן העליונה מתחת לצלעות, או נפיחות פתאומית של הפנים, הידיים או כפות הרגליים — ייתכן שזו רעלת הריון, גם בשבועות שאחרי הלידה. פנו בדחיפות לרופא הנשים או למיון.

נפיחות בשתי הרגליים שמתגברת לקראת ערב מופיעה אצל רוב הנשים ההרות בשלב כלשהו, ובדרך כלל אינה מסוכנת (עוד על נפיחות ברגליים בערב). כך מבדילים:

נפיחות שכיחה בהריון סימן אזהרה
בשתי הרגליים, פחות או יותר באותה מידה רגל אחת נפוחה בבירור יותר מהשנייה
מתגברת לקראת ערב ואחרי עמידה, ויורדת במנוחה ובהרמת רגליים הופיעה בתוך שעות או ימים, ולא יורדת במנוחה
כבדות או אי נוחות, בלי כאב נקודתי כאב או רגישות בשוק או בירך, חום מקומי או אדמומיות

בהריון הפקקת מופיעה לרוב ברגל שמאל, ולעיתים קרובות גבוה בירך או באגן, ולכן הכאב לא תמיד בשוק: הוא יכול להיות גם בגב התחתון, בעכוז או בבטן התחתונה, עם נפיחות של כל הרגל. עוד על הסימנים במדריך קריש דם ברגל. גם וריד שטחי אדום, קשה וכואב (פלביטיס) דורש הערכה בהקדם ובדיקת דופלקס.

מתי הסיכון גבוה? פקקת יכולה להופיע בכל שלב של ההריון. הסיכון גבוה במיוחד בשליש השלישי ובשישה השבועות הראשונים אחרי הלידה, עם שיא בשלושת השבועות הראשונים, ועלייה מסוימת עשויה להימשך עד כ-12 שבועות. אחרי ניתוח קיסרי הסיכון גבוה יותר מאשר אחרי לידה רגילה, בייחוד בקיסרי דחוף. ועדיין מדובר באירוע לא שכיח: כ-1–2 מכל 1,000 נשים.

איזו בדיקה? בדיקת הדם D-dimer עוזרת לשלול קריש מחוץ להריון, אבל רמתה עולה מעצמה לאורך הריון תקין, ולכן אי אפשר לסמוך עליה לבדה. הבדיקה העיקרית היא אולטרסאונד דופלר ורידי (דופלקס), שנעשה במיון ואינו כרוך בקרינה. אם הוא תקין והחשד נשאר, הרופאים עשויים לחזור עליו או להוסיף הדמיה של ורידי האגן.

ואם מאובחנת פקקת? הטיפול המומלץ בהריון הוא זריקות הפרין במשקל מולקולרי נמוך (LMWH, למשל קלקסן), שנחשבות בטוחות גם בהנקה. הצוות המטפל קובע את המינון ואת משך הטיפול, ולא מפסיקים את הזריקות בלי הנחיה שלו.

המרפאה שלנו לא מטפלת בפקקת חריפה. אחרי סיום הטיפול החריף ובאישור הרופא המטפל, אפשר להעריך בדופלקס נזק ורידי שנותר (ראו תסמונת פוסט-טרומבוטית). נפיחות בשתי הרגליים שנמשכת אחרי הלידה, בלי סימני האזהרה שלמעלה, מוסברת במדריך על נפיחות ברגליים אחרי לידה.

לאחר הלידה — מתי לטפל?

  • המתינו 3–6 חודשים לאחר הלידה לפני שיקול טיפול פעיל
  • אם מתכננות הריונות נוספים, עדיף לטפל לאחר ההריון האחרון
  • אם מניקות — החל משלושה חודשים אחרי הלידה ניתן לטפל בוורידים שגורמים לתסמינים ב-RFA או ב-EVLA בהרדמה מקומית בלי להפסיק להניק, ואילו סקלרותרפיה ו-VenaSeal נדחים עד אחרי הגמילה, אלא אם יש סיבה רפואית לטפל מוקדם יותר

סקלרותרפיה והנקה

  • פולידוקנול וחומרים אחרים לסקלרותרפיה — אין נתונים על מעברם לחלב אם, ולכן סקלרותרפיה, רגילה או בקצף, נדחית עד אחרי הגמילה, אלא אם יש סיבה רפואית לטפל מוקדם יותר
  • כשהטיפול נחוץ מבחינה רפואית בזמן ההנקה — שואבים את החלב ושופכים אותו במשך 48 שעות אחרי הטיפול, לפי מסמך הקונצנזוס של האיגוד הבינלאומי לפלבולוגיה (IUP) מ-2023, כפי שהוא מובא במאגר LactMed
  • טיפול אסתטי בורידי עכביש במהלך הנקה נדחה עד אחרי הגמילה

מוכנים לדון באפשרויות הטיפול?

קבעו ייעוץ ראשוני

ורידים בולטים ברגליים בהריון — האם זה מסוכן?

ורידים בולטים ברגליים בהריון הם ממצא שכיח: נפח הדם עולה בכ-30%–50%, הפרוגסטרון מרחיב את דפנות הוורידים, והרחם הגדל מקשה על החזרת הדם מהרגליים. ברוב המקרים מדובר בתופעה זמנית שאינה מסוכנת, והיא נסוגה חלקית בחודשים שאחרי הלידה. עם זאת, כאב פתאומי או נפיחות חד-צדדית מחייבים פנייה מיידית למיון לשלילת פקקת, ואודם או התקשות של וריד מחייבים הערכה ובדיקת דופלקס בהקדם. ורידים בולטים ברגליים שנשארים גם חודשים אחרי הלידה הם הזמן לאבחון בדופלקס ולתכנון טיפול.

דליות באזור הפות בהריון (Vulvar Varicosities)

דליות באזור הפות (vulvar varicosities) שכיחות במיוחד החל מההריון השני ואילך, ומופיעות אצל חלק לא מבוטל מהנשים ההרות. הן נובעות מלחץ מוגבר על ורידי האגן ומעלייה בנפח הדם בזמן ההריון, ולעיתים קרובות קשורות לאי ספיקה של הווריד השחלתי (ovarian vein). התסמינים כוללים תחושת כובד, נפיחות ואי נוחות באזור, המחמירים בעמידה ממושכת ולקראת סוף היום.

הטיפול המרכזי במהלך ההריון הוא שמרני: תומך ייעודי לאזור הפות מסייע בהפחתת הלחץ הוורידי ובהקלה על התסמינים, לצד מנוחה עם הגבהת רגליים והימנעות מעמידה ממושכת. חשוב לדעת שרוב המקרים חולפים באופן ספונטני תוך שבועות עד חודשים לאחר הלידה. אם הדליות באזור הפות נמשכות מעבר לשלושה חודשים לאחר הלידה, מומלץ לפנות לבירור ורידי — במקרים אלו ניתן לשקול אמבוליזציה של הווריד השחלתי, טיפול זעיר פולשני ויעיל.

שאלות נפוצות — דליות ופקקת בהריון ואחרי לידה

קריש דם ברגל אחרי לידה — מה הסימנים?

הסימנים השכיחים הם נפיחות ברגל אחת, כאב או רגישות בשוק או בירך, וחום מקומי או אדמומיות בעור. לעיתים הכאב מורגש גם בגב התחתון, בעכוז או בבטן התחתונה. הסיכון גבוה במיוחד בשישה השבועות הראשונים אחרי הלידה, ויותר אחרי ניתוח קיסרי. בכל חשד כזה פונים מיד למיון; אם יש גם קוצר נשימה פתאומי, כאב בחזה, שיעול דם או עילפון, מחייגים 101.

מה הסיכון לפקקת בהריון?

בהריון הסיכון לפקקת ורידים גבוה בערך פי 4–6 מאשר אצל נשים שאינן בהריון, ואחרי הלידה הוא גבוה עוד יותר. ועדיין מדובר באירוע לא שכיח: כ-1–2 מכל 1,000 נשים. הסיכון הגבוה ביותר הוא בשליש השלישי ובשישה השבועות שאחרי הלידה. כאב פתאומי בשוק או נפיחות ברגל אחת הם סיבה לפנות למיון.

האם אפשר לטפל בדליות בהריון?

לא — לא מבצעים טיפול ורידי פעיל (זריקות, לייזר, RFA) במהלך ההריון. הטיפול בתקופה הזו מתמקד בגרבי לחץ, פעילות גופנית והגבהת רגליים.

האם מותר ללבוש גרבי לחץ בהריון?

כן — גרבי לחץ מדורגות (דרגה 1–2) הן קו הטיפול הראשון לדליות בהריון, ובטוחות לשימוש לאורך כל תקופת ההריון.

האם דליות בהריון ייעלמו לאחר הלידה?

רבות מהן נסוגות במידה ניכרת תוך 3–6 חודשים לאחר הלידה. אבל אם יש אי ספיקה ורידית בסיסית, הוורידים שנשארים בדרך כלל לא נעלמים מעצמם.

מתי אפשר לעשות טיפול ורידים לאחר לידה?

המתינו 3–6 חודשים לאחר הלידה. אם מניקות: החל משלושה חודשים אחרי הלידה ניתן לטפל בוורידים שגורמים לתסמינים ב-RFA או ב-EVLA בהרדמה מקומית בלי להפסיק להניק, ואילו סקלרותרפיה ו-VenaSeal נדחים עד אחרי הגמילה, אלא אם יש סיבה רפואית לטפל מוקדם יותר.

כדאי לחכות עם טיפול בדליות עד אחרי ההריון האחרון?

באופן אידיאלי כן — כל הריון עלול לגרום לורידים חדשים. אם מתכננים הריונות נוספים, עדיף להמתין עד לאחר האחרון.

האם סקלרותרפיה בטוחה בהנקה?

אין נתונים על מעבר חומרי הסקלרותרפיה לחלב אם, ולכן בזמן ההנקה סקלרותרפיה נדחית עד אחרי הגמילה, אלא אם יש סיבה רפואית לטפל מוקדם יותר. כשהטיפול נחוץ מבחינה רפואית, שואבים את החלב ושופכים אותו במשך 48 שעות אחרי הטיפול, לפי מסמך הקונצנזוס של האיגוד הבינלאומי לפלבולוגיה (IUP) מ-2023, כפי שהוא מובא במאגר LactMed. טיפול אסתטי בורידי עכביש ממתין עד אחרי הגמילה.

האם VenaSeal מותר בהנקה?

אין נתונים על VenaSeal בהנקה, ואין מחקר שמדד את הדבק בחלב אם. לכן VenaSeal נדחה עד אחרי הגמילה, אלא אם יש סיבה רפואית לטפל מוקדם יותר. כשווריד ראשי ברגל גורם לתסמינים בזמן ההנקה, אפשר לטפל בו ב-RFA או ב-EVLA החל משלושה חודשים אחרי הלידה, בלי להפסיק להניק.

האם דליות בפות חולפות אחרי לידה?

ברוב המקרים כן. דליות באזור הפות שמופיעות בהריון נוטות להצטמצם ולהיעלם באופן ספונטני תוך מספר שבועות עד חודשים לאחר הלידה. אם הן נמשכות מעבר לשלושה חודשים לאחר הלידה, מומלץ לפנות לבירור ורידי, שכן ייתכן שקיימת אי ספיקה של הווריד השחלתי הניתנת לטיפול באמבוליזציה זעיר פולשנית.


מקורות מדעיים

  1. Bates SM, et al. American Society of Hematology 2018 guidelines for management of venous thromboembolism: venous thromboembolism in the context of pregnancy. Blood Adv, 2018. PMID: 30482767
  2. Konstantinides SV, et al. 2019 ESC Guidelines for the diagnosis and management of acute pulmonary embolism. Eur Heart J, 2020. PMID: 31504429
  3. American College of Obstetricians and Gynecologists. ACOG Practice Bulletin No. 196: Thromboembolism in Pregnancy. Obstet Gynecol, 2018. PMID: 29939938
  4. Royal College of Obstetricians and Gynaecologists. Reducing the Risk of Venous Thromboembolism during Pregnancy and the Puerperium. Green-top Guideline No. 37a, 2015 (amended 2023).
  5. Royal College of Obstetricians and Gynaecologists. Thromboembolic Disease in Pregnancy and the Puerperium: Acute Management. Green-top Guideline No. 37b, 2015.
  6. Sultan AA, et al. Risk of first venous thromboembolism in and around pregnancy: a population-based cohort study. Br J Haematol, 2012. PMID: 22145820
  7. Blondon M, et al. Risks of venous thromboembolism after cesarean sections: a meta-analysis. Chest, 2016. PMID: 27262227
  8. Chan WS, et al. Anatomic distribution of deep vein thrombosis in pregnancy. CMAJ, 2010. PMID: 20351121
  9. Kline JA, et al. D-dimer concentrations in normal pregnancy: new diagnostic thresholds are needed. Clin Chem, 2005. PMID: 15764641
  10. Davison JM. Edema in pregnancy. Kidney Int Suppl, 1997. PMID: 9185112
  11. National Institute for Health and Care Excellence (NICE). Hypertension in pregnancy: diagnosis and management. NG133, 2019 (updated 2023).
  12. Hauspurg A, Jeyabalan A. Postpartum preeclampsia or eclampsia: defining its place and management among the hypertensive disorders of pregnancy. Am J Obstet Gynecol, 2022. PMID: 35177218
  13. De Maeseneer MG, et al. European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2022 clinical practice guidelines on the management of chronic venous disease of the lower limbs. Eur J Vasc Endovasc Surg, 2022. PMID: 35027279
  14. Wong M, et al. Sclerotherapy of lower limb veins: indications, contraindications and treatment strategies to prevent complications. A consensus document of the International Union of Phlebology-2023. Phlebology, 2023. PMID: 36916540
  15. Polidocanol. Drugs and Lactation Database (LactMed), National Institute of Child Health and Human Development, updated 2023. PMID: 37094048
  16. Sodium tetradecyl sulfate. Drugs and Lactation Database (LactMed), National Institute of Child Health and Human Development, updated 2023. PMID: 37094053
  17. Lidocaine. Drugs and Lactation Database (LactMed), National Institute of Child Health and Human Development, updated 2024. PMID: 30000289

מוכנים לקבוע ייעוץ?

בדיקת דופלקס ורידית כלולה בביקור הראשון

073-374-4040

לקביעת ייעוץ ←

המרכז הישראלי לורידים — ליליינבלום 17, תל אביב

ד״ר שמעון ארונהיים

ד״ר שמעון ארונהיים הוא מנתח אנדווסקולרי בכיר, מייסד המרכז הישראלי לורידים. בוגר בית הספר לרפואה של Mount Sinai ואוניברסיטת קולומביה / NYP בניו יורק. מנתח בכיר במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, באר יעקב.