דליות הן ורידים מורחבים המתבלטים מעל לפני העור (בשונה מורידי עכביש שאינם מורמים מעל פני העור). דליות בדרך כלל מופיעות ברגליים, אך יכולות להופיע גם בחלקים אחרים של הגוף.

בדומה לורידי עכביש, דליות הן ביטוי שכיח למידה מסוימת של אי ספיקה ורידית. במצב זה השסתומים החד כיווניים המצויים באופן טבעי בדפנות הורידים ונועדו להזרים את הדם בחזרה ללב, אינם מתפקדים כראוי. שסתומים אלו או נחלשו והתרחבו, מאפשרים לדם להאגר בורידי הרגליים ובאופן הדרגתי או חד, ורידים אלו מתרחבים ומתבלטים מעל לפני העור

גורמי הסיכון לפתח דליות, כוללים היסטוריה משפחתית של דליות, גיל מתקדם, מין נשי, הריונות מרובים, השמנת יתר, שינויים הורמונליים (בעיקר בתקופה הטרום וסתית ובתקופת הבלות וכן לאחר שימוש בתחליפי הורמונים וגלולות למניעת הריון), עמידה  או ישיבה ממושכת במשך שנים, קרישי דם וטראומה קודמת. דליות ברגליים יופיעו אצל כ-70%מהנשים וכ35% מהגברים בגילאי 60.

לדליות יש נטייה להחמיר עם הזמן כאשר אינן מטופלות. הסיבה לכך היא שככל שהורידים מתרחבים, יעילות המסתמים הולכת ופוחתת, דם ממשיך  להאגר בדליות ולהרחיבן וחוזר חלילה. ללא טיפול רפואי בדליות, מספרן והיקפן צפויים לגדול.

דליות ברגליים לרוב מהוות מטרד אסתטי או אי נוחות קלה בלבד  ואינן מצב מסכן חיים. עם זאת, חשוב להבין שמאחר ודליות מהוות ביטוי לאי ספיקה ורידית כרונית, הן ימשיכו לגדול ולהתרחב כל עוד אינן מטופלות. דליות לא מטופלות עלולות לגרום למגוון של בעיות חמורות ולפגיעה באיכות החיים. החל בכאבים לאחר עמידה ממושכת בלבד, דרך כאבים כרוניים גם במנוחה, דלקת של הורידים המורחבים (Phlebitis), דימום מהדליות, פקקת ורידים עמוקים (DVT) עם סיכון לתסחיף ריאתי ולבסוף פגיעה רקמתית המתבטאת בהיווצרות כיבים ברגליים וסיכון לזיהום ואובדן הגפה.

בעבר הטיפול המקובל בדליות היה טיפול ניתוחי של הסרת ורידים. ניתוח זה בוצע בהרדמה איזורית (ספינלית או איפידורלית) או בהרדמה כללית ובמהלכו בוצעו חתכים לצידי הדליות דרכם הדליות נתלשו החוצה מהגוף. ניתוחים אלו הוחלפו כיום כמעט כליל במגוון טיפולים זעיר פולשניים הנחשבים לקו ראשון לטיפול בדליות ברגליים.

הטיפולים הזעיר פולשניים נועדו לאטום את הדליות מבפנים על מנת לאפשר להן להתנוון, להצטמק ולהעלם בהדרגה וכך הדם יופנה לזרום דרך ורידים בריאים בחזרה ללב.

אטימת הדליות מתבצעת על ידי הזרקה ישירה של חומרים ייחודיים (סקלרוזנטים) או באמצעים טרמיים (RF) הצורבים את דפנות הדליות ומובילים לאטימתן. בחירת שיטת הטיפול תלויה במספר גורמים כגון מיקום וקוטר הורידים ולכן מותאמת אישית לכל מטופל. טיפולים זעיר פולשניים אלו אינם כרוכים בביצוע חתכים והם נעשים בהרדמה מקומית במקרה של RF או ללא הרדמה מקומית כלל במקרה של סקלרוזציה. טיפול בדליות ממוצע אורך כחצי שעה, לעיתים יש צורך במספר פגישות טיפוליות על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. במידה וישנם כאבים קלים לאחר הטיפול, ניתן ליטול נוגדי כאבים כגון אקמול או אופטלגין.

בפגישת הייעוץ הראשונה תוזמני לאבחון והערכה רפואית של היקף הבעיה על ידי מומחי הורידים שלנו. תשאול התסמינים וההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית של אזור הדליות ושימוש באמצעי הדמיה כגון אולטרסאונד דופלר של מערכת הורידים השטחית והעמוקה, מאפשרים לרופא המטפל לאבחן בצורה נכונה את הבעיה ולבנות תוכנית טיפולית אישית. בהתאם לתוכנית שהוכנה תוזמני לביצוע הטיפול עצמו ובהמשך למספר ביקורות בהן ייבחנו תוצאת הטיפול.