גרד בעור הרגליים — קשר לדליות ואי ספיקה ורידית
גרד בעור השוקיים — לעיתים עז ועיקש, שאינו מגיב לקרמי לחות — הוא תסמין שלעיתים קרובות מקורו ורידי. בשלבים מתקדמים של אי ספיקה ורידית כרונית (CEAP C4), הגרד הוא חלק מדרמטיטיס סטאזיס — מצב עורי הנגרם כישירות מלחץ ורידי גבוה.
ד״ר שמעון ארונהיים — רדיולוג פולשני ומנתח אנדווסקולרי בכיר
בוגר Mount Sinai וקולומביה/NYP, ניו יורק
מרכז רפואי שמיר אסף הרופא | המרכז הישראלי לורידים, ליליינבלום 17 תל אביב
עודכן לאחרונה: מאי 2026
המנגנון: למה ורידים גורמים לגרד?
כשלחץ ורידי גבוה גורם לדלף נוזלים ואדום דם (אריתרוציטים) לרקמות, מופקת תגובה דלקתית כרונית. אחד ממוצרי הפירוק של כדוריות הדם האדומות — המוסידרין — שוקע בעור ומשנה את צבעו (סגול-חום). במקביל, ציטוקינים דלקתיים מגרים את קצות העצב ויוצרים את הגרד.
דרמטיטיס סטאזיס — מה לזהות
- גרד עז בשוקיים, לרוב סביב הקרסול
- עור כהה, מחוספס, או מתקלף
- אדמומיות שעשויה להידמות לדלקת עור אלרגית
- בשלבים מתקדמים — כיבים ורידיים בקרסול (CEAP C5-C6)
הטיפול
כשאובחנה ריפלוקס ורידי כגורם, טיפול בוריד הגורם מוריד את הלחץ הורידי ומפסיק את תהליך הדלקת הכרונית. שיפור בגרד, בצבע ובמרקם העור מתרחש בדרך כלל תוך שבועות לאחר הטיפול.
ד״ר ארונהיים ממליץ לא לדחות הערכה ורידית כשגרד עורי שוקי נמשך מעל חודשיים, במיוחד עם שינויי עור.
לשירותים: RFA | VenaSeal | סקלרותרפיה
ד״ר שמעון ארונהיים — רדיולוג פולשני ומנתח אנדווסקולרי
מרפאה פרטית: ליליינבלום 17, תל אביב (MyClinic) | 073-3744040
לתיאום תור | וואטסאפ
